ניצולי השואה בדרך לארץ ישראל- מסיפור אישי לתערוכה ויזואלית

מבוא דידקטי

היחידה המוצגת בזה מציעה דרך מקורית לעיסוק בנושא השואה, שיש בה כדי לקרב את הנושא לתלמידים מתוך אמפטיה, רלוונטיות, יוזמה וחוויה רגשית.
ייחודה של התכנית:
דרך העברת הנושא -  המוקד הוא הסיפור האישי - ממנו  יצאו התלמידים ללימוד הפרקים ההיסטוריים בנושא השואה והתקומה ולא להפך, כמקובל על פי רוב.
האמצעים - החיבור הבלתי אמצעי לסיפור האישי וההיסטורי באמצעות מסמכים אוטנטיים, תמונות, תעודות ומוצגים שונים שהתלמיד יכול לגעת בהם ולחוש אותם.
התפאורה  הוויזואלית המחברת בין חלקי הסיפור ומוסיפה לו נופך אסטטי ואמנותי.
יחידה זו מתאימה לדעתנו ללימוד נושא השואה במעגל הראשון, במסגרת חטיבת הביניים וכן כפרויקט לקראת ימי הזיכרון לשואה.

המטרות שעמדו בפנינו בבניית היחידה היו-
1. להעביר  את זיכרון השואה לתלמידים כזיכרון המנחיל ערכים של אמונה, אהבת הארץ, חשיבות המשפחה, נחישות ודבקות במטרה ועוד.
2. לתת לתלמידים ידע בסיסי ומושגים בתולדות השואה.
3. להכיר לתלמידים את החיים היהודיים בארצות מהם הגיעו ניצולי השואה ולהעצים את החשיבות של מדינת ישראל כמרכז של קיבוץ גלויות.

ניתן ללמוד את היחידה כפי שהיא מוצגת להלן, יש בה סיפורים אישיים מרתקים כשלצדם הרקע ההיסטורי, תמונות ומוצגים מן התערוכה, מאידך אפשר לראות ביחידה זו דגם לתהליך למידה אותו יכול המורה לאמץ בכתה.

כאשר בשלב ראשון על המורה לאתר תלמידים שיש בסביבתם סיפור אישי של ניצול [פירוט התהליך באודות ]. בשלב הצגת הסיפורים ניתן לבחור בדרכים יצירתיות שונות: תערוכה, מרחב למידה, עריכת מצגת או סרט, מפגש בין דורי שיעסוק בנושא הסיפור האישי והזיכרון הכללי ועוד כידו היצירתית של המורה.