חודש אב תשס"ד - משנבקעה החומה
-
על צוארינו נרדפנו אוי... שנאת חנם רדפונו
- תמונה שילוח יהודים מווצלבק לאושוויץ, ביניהם הרב שפירא. 7/19/2004
-
ממדף הספרים
אלה דברי האחרונים
אוסף מכתבים שנכתבו בגטאות, ברכבות, במחנות ריכוז ואף במחנות השמדה 7/19/2004 -
ממדף הספרים
העטרה שאבדה
סיפור זכרונותיה של שרה פלגר 7/19/2004 - עדות עדויות ממקומות שונים 7/19/2004
-
מן המחקר
"קול בכיות" – השואה והתפילה
על פי ספרה של יהודית תידור באומל 7/19/2004 - שאלות מעמק הבכא שו"ת בנושא הכנת רשימות יהודים לשילוחים 7/19/2004
- תמונה יהודים עולים לרכבת לאחר גירושם ממחנה וסטרבורק 7/19/2004
- תמונה יהודים עם מטלטליהם מגורשים מגטו לודז' 7/19/2004
- תמונה גירוש יהודים מווצלבק לחלמנו 7/19/2004
(קינות ליל תשעה באב)
מן המחקר
על פי ספרה של יהודית תידור באומל "קול בכיות" - השואה והתפילה.
עם סיומה של מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945, נמתח קו של תיחום בין ההצלה לבין ההנצחה...
כבר בשנה הראשונה לאחר תום המלחמה החליפו האזכרות לקרבנות השואה את עצרות ההתעוררות, והתפילות לעילוי נשמתם של הקדושים תפסו את מקומן של התחינות למען הנרדפים, שאפיינו את היצירות הליטורגיות שחוברו בשנות המלחמה. עם חלוף הזמן התמסדה מגמת ההנצחה והתהליך נתן אותותיו הן בצורתן של התפילות המיוחדות שנתחברו והן בתוכנן...
עוד בשנות החמישים והשישים נכתבו על ידי רבנים חרדיים בארץ ובתפוצות, מספר קינות מיוחדות לזכר קרבנות השואה. אך קינות אלו לא זכו להפצה בקרב הציבור החרדי הרחב. בסוף שנות השבעים, במאמץ יוצא דופן, פנה הרב חיים אורי ליפשיץ, סופר ועיתונאי חרדי מארצות הברית, שעניין השואה היה כאש בוערת בעצמותיו, לרשימה ארוכה של מנהיגים חרדיים בהצעה לחבר קינה מיוחדת "רשמית" לזכר קרבנות השואה. ההיענות הבלתי רשמית לפנייה זו היתה מעודדת, אך הרבנים לא נקטו בפעולה מעשית פומבית כלשהי בכוון זה. הצעד המעשי הראשון נעשה רק בקיץ תשמ"ד, עם פרסומה של קינה מיוחדת מאת הרב שלמה הלברשטם, הרבי מבובוב, "על חורבן עם ישראל בשנות ה'ת"ש-תש"ה". במקביל לכך, הוציא לאור "ועד המתעוררים לאמירת קינה לזכר קדושי אירופה" של אגודת ישראל באמריקה, חוברת תחת הכותרת "קונטרס דברי דחיפה והתעוררות לאמירת קינה ביום תשעה באב לזכר קדושי ישראל שנשמדו באירופה בשנות תרצ"ט-תש"ה". החוברת הכילה גלוי דעת מאת חברי מועצת גדולי התורה שעל יד אגודת ישראל באמריקה מחודש שבט תשמ"ד, בדבר חשיבות אמירת קינה מיוחדת לזכר "ששת מיליון קדושי ישראל", ומכתבים בעניין זה מאת מספר אדמורי"ם ורבנים. בנוסף לכך, הודפסו בחוברת דוגמאות לקינות מיוחדות מתוך אלו שנתחברו על ידי מנהיגים חרדיים בדור האחרון, לרוב קינות שזכו עד עתה לתפוצה מקומית בלבד. בכך הופנה הזרקור גם אל קינות מיוחדות שנתחברו עוד הרבה לפני כן באותם החוגים, ביניהן קינה מאת הרב שמואל וואזנר, רב של שכונת זכרון מאיר בבני ברק, ו"מגילת השואה" מאת ר' משה פראגר.
יצירה אחרונה זו הינה יוצאת דופן גם בצורתה וגם בתוכנה, משום שהיא היחידה מבין התפילות והקינות לזכר קרבנות השואה, שחוברו בכל הזרמים, העוסקת באידיאולוגיה הגזענית של הנאצים ובשאלה של רדיפות מטעמי גזע ולא מטעמי דת. יתכן שהדבר נובע מצורתה של היצירה, "מגילה" ולא קינה, שעל כן פחת הצורך של מחברה להיצמד לדפוסים המקובלים ולניסוחים המסורתיים. אך ללא ספק נובע ייחודה של היצירה גם מאישיותו המיוחדת של מחברה. פראגר, חסיד גור וסופר פורה עד סוף ימיו, היה ממקימי "גנזך קידוש השם" המוקדש לתיעוד הפעילות הדתית בשואה ולתיעוד גורלם של מנהיגים דתיים באותה תקופה...
...מה היה ערכה של התפילה ומה היתה משמעותה בעיניהם של מחברי התפילות המיוחדות מחד גיסא, ובעיניהם של המתפללים מאידך גיסא? אין ספק שחיבורן של תפילות מיוחדות ואמירתן הן בו זמנית גם "פעולה" וגם "תגובה". אלא שבמקרה שלפנינו לא מסתפחות לביטויים אל נימות ערכיות. אין לשייך למונח "פעולה" בהכרח תווית של פעילות ואין לייחס למונח "תגובה" בהכרח נימה סבילה. מהותה המטפיסית של התפילה, כפי שהיא נתפסת בעיניהם של המתפללים, מפרידה בינה לבין כל קביעה ערכית חילונית. כתוצאה מכך, ניתן לסווג את התפילות המיוחדות לשתי קטגוריות, הקריאות לעזרה ותפילות ההנצחה, בעוד שאין לדרג אותן בסולם התגובות, שמרכיבי היסוד שלו לקוחים מתוך העולם המוחשי.
ההיבט הסמאנטי חזר ועלה בווריאציות שונות בכל אחד ממוקדי המחקר, כאשר מדובר בתוכנן של התפילות, הן התפילות שנתחברו בתקופת השואה והן אלו שנתחברו לאחריה. בכל התפילות שהזכרנו בולטים המכנים המשותפים הסמאנטיים; השימוש בביטויים המופיעים בליטורגיה המסורתית הקיימת זה דורות והדמיון המפליא במרכיבים הבסיסיים של מרבית התפילות מכל הזרמים...
היבט הזיכרון - במהלך הדורות לבש הזיכרון ההיסטורי היהודי פנים רבות כשהבולטות בהן היו קשורות כמעט תמיד בשימוש במילים. תפילות ופיוטים, אגדות ומשלים, ספרי יזכור ומרטירולוגיה, כל אלה הפכו לגל העד היהודי המובהק, אשר התאים הן לאופיו של העם והן לפיזורו. מה יכול להתאים יותר לתרמיל הזיכרון ההיסטורי של עם מפוזר מאשר יצירה שהינה על גיאוגרפית ומאחדת גם יחד? ומה יקל יותר ליהודי הנודד לשאת עמו, מאשר מילים? גל עד זה מהווה בעת ובעונה אחת מטען קל וכבד, קל בדפוסו הנצחי כמעט, וכבד משום הצורך להיות מתאים לעם בעל אופי הטרוגני בתרבותו ובדרכי תפישתו הדתית כאחת....
ורשה תש"ה
(יהודית באומל, "קול בכיות", אוניברסיטת בר אילן, רמת גן, תשנ"ב 1992, עמ' 63, 83-82, 100-99)
קינות:
קינה לנשמות שש מאות ריבוא קדושינו שנספו בשואת תרצ"ט-תש"ה
מאת הרב אברהם רוזנפלד, 1965
קינה על הנספים, מנחס-אב תש"ד
קינה מאת הרב מיכאל דוב וייסמאנדל
קינה מאת הרב אלחנן היילפרין
הגאב"ד ד'גאלדערס גרין, לונדון
קינה מאת הרב רפאל בלום
הגאב"ד דקאשוי
קינה מאת הרב שמעון שוואב
הגאב"ד דקהל עדת ישורון
קינה על חורבן עם ישראל בשנות ה'ת"ש-תש"ה
מאת האדמו"ר מבובוב (תשד"ם)
קינה על חורבן אירופא, בשנות האימים והשואה תרצ"ח-תש"ה
מאת הרב שמואל וואזנר, רבה של זכרוך מאיר, בני-ברק
קינה על השואה - בשנים ה'ת"ש – ה'תש"ה
מאת מורנו הרב ר' אביגדור י. הלוי נבנצל שליט"א
קינת "אלי אלי" מאת יהודה לייב ביאלר הדפסה
עם סיומה של מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945, נמתח קו של תיחום בין ההצלה לבין ההנצחה...
כבר בשנה הראשונה לאחר תום המלחמה החליפו האזכרות לקרבנות השואה את עצרות ההתעוררות, והתפילות לעילוי נשמתם של הקדושים תפסו את מקומן של התחינות למען הנרדפים, שאפיינו את היצירות הליטורגיות שחוברו בשנות המלחמה. עם חלוף הזמן התמסדה מגמת ההנצחה והתהליך נתן אותותיו הן בצורתן של התפילות המיוחדות שנתחברו והן בתוכנן...
עוד בשנות החמישים והשישים נכתבו על ידי רבנים חרדיים בארץ ובתפוצות, מספר קינות מיוחדות לזכר קרבנות השואה. אך קינות אלו לא זכו להפצה בקרב הציבור החרדי הרחב. בסוף שנות השבעים, במאמץ יוצא דופן, פנה הרב חיים אורי ליפשיץ, סופר ועיתונאי חרדי מארצות הברית, שעניין השואה היה כאש בוערת בעצמותיו, לרשימה ארוכה של מנהיגים חרדיים בהצעה לחבר קינה מיוחדת "רשמית" לזכר קרבנות השואה. ההיענות הבלתי רשמית לפנייה זו היתה מעודדת, אך הרבנים לא נקטו בפעולה מעשית פומבית כלשהי בכוון זה. הצעד המעשי הראשון נעשה רק בקיץ תשמ"ד, עם פרסומה של קינה מיוחדת מאת הרב שלמה הלברשטם, הרבי מבובוב, "על חורבן עם ישראל בשנות ה'ת"ש-תש"ה". במקביל לכך, הוציא לאור "ועד המתעוררים לאמירת קינה לזכר קדושי אירופה" של אגודת ישראל באמריקה, חוברת תחת הכותרת "קונטרס דברי דחיפה והתעוררות לאמירת קינה ביום תשעה באב לזכר קדושי ישראל שנשמדו באירופה בשנות תרצ"ט-תש"ה". החוברת הכילה גלוי דעת מאת חברי מועצת גדולי התורה שעל יד אגודת ישראל באמריקה מחודש שבט תשמ"ד, בדבר חשיבות אמירת קינה מיוחדת לזכר "ששת מיליון קדושי ישראל", ומכתבים בעניין זה מאת מספר אדמורי"ם ורבנים. בנוסף לכך, הודפסו בחוברת דוגמאות לקינות מיוחדות מתוך אלו שנתחברו על ידי מנהיגים חרדיים בדור האחרון, לרוב קינות שזכו עד עתה לתפוצה מקומית בלבד. בכך הופנה הזרקור גם אל קינות מיוחדות שנתחברו עוד הרבה לפני כן באותם החוגים, ביניהן קינה מאת הרב שמואל וואזנר, רב של שכונת זכרון מאיר בבני ברק, ו"מגילת השואה" מאת ר' משה פראגר.
יצירה אחרונה זו הינה יוצאת דופן גם בצורתה וגם בתוכנה, משום שהיא היחידה מבין התפילות והקינות לזכר קרבנות השואה, שחוברו בכל הזרמים, העוסקת באידיאולוגיה הגזענית של הנאצים ובשאלה של רדיפות מטעמי גזע ולא מטעמי דת. יתכן שהדבר נובע מצורתה של היצירה, "מגילה" ולא קינה, שעל כן פחת הצורך של מחברה להיצמד לדפוסים המקובלים ולניסוחים המסורתיים. אך ללא ספק נובע ייחודה של היצירה גם מאישיותו המיוחדת של מחברה. פראגר, חסיד גור וסופר פורה עד סוף ימיו, היה ממקימי "גנזך קידוש השם" המוקדש לתיעוד הפעילות הדתית בשואה ולתיעוד גורלם של מנהיגים דתיים באותה תקופה...
...מה היה ערכה של התפילה ומה היתה משמעותה בעיניהם של מחברי התפילות המיוחדות מחד גיסא, ובעיניהם של המתפללים מאידך גיסא? אין ספק שחיבורן של תפילות מיוחדות ואמירתן הן בו זמנית גם "פעולה" וגם "תגובה". אלא שבמקרה שלפנינו לא מסתפחות לביטויים אל נימות ערכיות. אין לשייך למונח "פעולה" בהכרח תווית של פעילות ואין לייחס למונח "תגובה" בהכרח נימה סבילה. מהותה המטפיסית של התפילה, כפי שהיא נתפסת בעיניהם של המתפללים, מפרידה בינה לבין כל קביעה ערכית חילונית. כתוצאה מכך, ניתן לסווג את התפילות המיוחדות לשתי קטגוריות, הקריאות לעזרה ותפילות ההנצחה, בעוד שאין לדרג אותן בסולם התגובות, שמרכיבי היסוד שלו לקוחים מתוך העולם המוחשי.
ההיבט הסמאנטי חזר ועלה בווריאציות שונות בכל אחד ממוקדי המחקר, כאשר מדובר בתוכנן של התפילות, הן התפילות שנתחברו בתקופת השואה והן אלו שנתחברו לאחריה. בכל התפילות שהזכרנו בולטים המכנים המשותפים הסמאנטיים; השימוש בביטויים המופיעים בליטורגיה המסורתית הקיימת זה דורות והדמיון המפליא במרכיבים הבסיסיים של מרבית התפילות מכל הזרמים...
היבט הזיכרון - במהלך הדורות לבש הזיכרון ההיסטורי היהודי פנים רבות כשהבולטות בהן היו קשורות כמעט תמיד בשימוש במילים. תפילות ופיוטים, אגדות ומשלים, ספרי יזכור ומרטירולוגיה, כל אלה הפכו לגל העד היהודי המובהק, אשר התאים הן לאופיו של העם והן לפיזורו. מה יכול להתאים יותר לתרמיל הזיכרון ההיסטורי של עם מפוזר מאשר יצירה שהינה על גיאוגרפית ומאחדת גם יחד? ומה יקל יותר ליהודי הנודד לשאת עמו, מאשר מילים? גל עד זה מהווה בעת ובעונה אחת מטען קל וכבד, קל בדפוסו הנצחי כמעט, וכבד משום הצורך להיות מתאים לעם בעל אופי הטרוגני בתרבותו ובדרכי תפישתו הדתית כאחת....
ורשה תש"ה
(יהודית באומל, "קול בכיות", אוניברסיטת בר אילן, רמת גן, תשנ"ב 1992, עמ' 63, 83-82, 100-99)
קינות:
קינה לנשמות שש מאות ריבוא קדושינו שנספו בשואת תרצ"ט-תש"ה
מאת הרב אברהם רוזנפלד, 1965
קינה על הנספים, מנחס-אב תש"ד
קינה מאת הרב מיכאל דוב וייסמאנדל
קינה מאת הרב אלחנן היילפרין
הגאב"ד ד'גאלדערס גרין, לונדון
קינה מאת הרב רפאל בלום
הגאב"ד דקאשוי
קינה מאת הרב שמעון שוואב
הגאב"ד דקהל עדת ישורון
קינה על חורבן עם ישראל בשנות ה'ת"ש-תש"ה
מאת האדמו"ר מבובוב (תשד"ם)
קינה על חורבן אירופא, בשנות האימים והשואה תרצ"ח-תש"ה
מאת הרב שמואל וואזנר, רבה של זכרוך מאיר, בני-ברק
קינה על השואה - בשנים ה'ת"ש – ה'תש"ה
מאת מורנו הרב ר' אביגדור י. הלוי נבנצל שליט"א
קינת "אלי אלי" מאת יהודה לייב ביאלר הדפסה