חודש אב תשס"ד - משנבקעה החומה
-
על צוארינו נרדפנו אוי... שנאת חנם רדפונו
- תמונה שילוח יהודים מווצלבק לאושוויץ, ביניהם הרב שפירא. 7/19/2004
-
ממדף הספרים
אלה דברי האחרונים
אוסף מכתבים שנכתבו בגטאות, ברכבות, במחנות ריכוז ואף במחנות השמדה 7/19/2004 -
ממדף הספרים
העטרה שאבדה
סיפור זכרונותיה של שרה פלגר 7/19/2004 - עדות עדויות ממקומות שונים 7/19/2004
-
מן המחקר
"קול בכיות" – השואה והתפילה
על פי ספרה של יהודית תידור באומל 7/19/2004 - שאלות מעמק הבכא שו"ת בנושא הכנת רשימות יהודים לשילוחים 7/19/2004
- תמונה יהודים עולים לרכבת לאחר גירושם ממחנה וסטרבורק 7/19/2004
- תמונה יהודים עם מטלטליהם מגורשים מגטו לודז' 7/19/2004
- תמונה גירוש יהודים מווצלבק לחלמנו 7/19/2004
(קינות ליל תשעה באב)
שאלות מעמק הבכא שו"ת בנושא הכנת רשימות יהודים לשילוחים.
השאלה הופנתה לרב יהושע משה אהרונסון, רבה של סאניק,
על ידי ראשי היודנראט במחנה קונין.
מקום: מחנה קונין, שנת תש"ב.
רקע: בקיץ תש"ב, מחודש סיוון (יולי 1942) ואילך, התקיימו שילוחים (אקציות) מקונין למחנה ההשמדה חלמנו. יחד עם הגירושים הוטלה הגזירה הקשה על ראשי המחנה, והיא בחירת והכנת רשימת יהודים למשלוח.
בתקופה זו יצא צו מטעם הגרמנים להמציא להם רשימה שתכלול 1,600 שמות. מפקד המחנה טען שהיעד הוא מחנה אחר (ענין המשרפות לא היה עדיין ברור). עקב מצבם הפיזי הקשה של הנרדפים נרשמו רבים מיזמתם לנסיעה, וכן נכללו בה חלשים וזקנים שבין כך ובין כך לא היו מסוגלים לעבוד.
בין כה וכה חטפו אנשי הגסטאפו את הנרשמים, ואחר כך התברר שהם גם החתימו רופא המאשר כביכול כי הנשלחים היו חשוכי מרפא, עובדה שחשפה את התרמית ואת כוונותיהם האמיתיות של הנאצים.
מיד אחרי יציאתם של המגורשים הראשונים התברר שיעד רובם ככולם הוא כבשני האש. ידוע היה גם, שאם לא תוגשנה הרשימות במלואן, היינו מספר אנשים שתאם את התכתיב הנאצי במדויק, "ייהרגו כולם או יקחו כפל כפליים מכל הבא לידם".
שאלה: האם מותר להגיש לגרמנים רשימות אנשים לשילוח.
תשובה: "יהרגו כולם ואל ימסרו נפש אחת מישראל" (רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה).
"מאז קיבלו על עצמם ראשי היהודים במחננו שלא ליתן שום רשימה, רק הם יקחו מעצמם".
מקור: הרב יהושע משה אהרונסון, "עלי מרורות", בני ברק, תשנ"ג, עמ' 247 הדפסה
השאלה הופנתה לרב יהושע משה אהרונסון, רבה של סאניק,
על ידי ראשי היודנראט במחנה קונין.
מקום: מחנה קונין, שנת תש"ב.
רקע: בקיץ תש"ב, מחודש סיוון (יולי 1942) ואילך, התקיימו שילוחים (אקציות) מקונין למחנה ההשמדה חלמנו. יחד עם הגירושים הוטלה הגזירה הקשה על ראשי המחנה, והיא בחירת והכנת רשימת יהודים למשלוח.
בתקופה זו יצא צו מטעם הגרמנים להמציא להם רשימה שתכלול 1,600 שמות. מפקד המחנה טען שהיעד הוא מחנה אחר (ענין המשרפות לא היה עדיין ברור). עקב מצבם הפיזי הקשה של הנרדפים נרשמו רבים מיזמתם לנסיעה, וכן נכללו בה חלשים וזקנים שבין כך ובין כך לא היו מסוגלים לעבוד.
בין כה וכה חטפו אנשי הגסטאפו את הנרשמים, ואחר כך התברר שהם גם החתימו רופא המאשר כביכול כי הנשלחים היו חשוכי מרפא, עובדה שחשפה את התרמית ואת כוונותיהם האמיתיות של הנאצים.
מיד אחרי יציאתם של המגורשים הראשונים התברר שיעד רובם ככולם הוא כבשני האש. ידוע היה גם, שאם לא תוגשנה הרשימות במלואן, היינו מספר אנשים שתאם את התכתיב הנאצי במדויק, "ייהרגו כולם או יקחו כפל כפליים מכל הבא לידם".
שאלה: האם מותר להגיש לגרמנים רשימות אנשים לשילוח.
תשובה: "יהרגו כולם ואל ימסרו נפש אחת מישראל" (רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה).
"מאז קיבלו על עצמם ראשי היהודים במחננו שלא ליתן שום רשימה, רק הם יקחו מעצמם".
מקור: הרב יהושע משה אהרונסון, "עלי מרורות", בני ברק, תשנ"ג, עמ' 247 הדפסה