חודש טבת תשס"ה - פליטים
-
"ומה תעשו ליום פקֻדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה
ואנה תעזבו כבודכם"
- תמונה פליטים יהודיים במתבן – פולין 11/27/2004
-
ממדף הספרים
בגיא צלמות
הרב סיני אדלר
ירושלים תשל"ט 11/27/2004 -
ממדף הספרים
מגילת יסורין
יומן גטו ורשה, ספטמבר 1939 – אוגוסט 1942
חיים אהרן קפלן, תל אביב, תשכ"ו 11/27/2004 -
ממדף הספרים
מפנקסו של המורה מיהודיה
גטו ורשה, אפריל 1942 – ינואר 1943
אברהם לוין, תל אביב, תשכ"ט 11/27/2004 - עדות עדויות ממקומות שונים 11/27/2004
-
מן המחקר
מתוך מאמרה של לאה פרייס
אחים זרים ואחים לצרה"
בתוך ילקוט מורשת "תעוד וחקר השואה" 11/27/2004 - שאלות מעמק הבכא שו"ת בנושא ירושת נרצחים 11/27/2004
- תמונה מטבח לילדים מליפנו ומקליש בבית פליטים ברחוב דז'לנה בגטו ורשה 11/27/2004
- תמונה מקום מחסה לפליטים יהודיים בבית הכנסת ברחוב נלבקי 27 בוורשה, בתצלום אם משכיבה את תינוקה 11/27/2004
- תמונה פליטים בפולין 11/27/2004
(ישעיה י, ג)
ממדף הספרים "מפנקסו של המורה מיהודיה"
גטו ורשה, אפריל 1942 – ינואר 1943
אברהם לוין, תל אביב, תשכ"ט
אברהם לוין שימש כמורה בגימנסיה "יהודיה" בוורשה, והמשיך במסירות בעבודתו הפדגוגית גם לאחר הכיבוש.
לוין היה מעובדי העזרה העצמית בגטו, אולם עיקר פעילותו הציבורית הייתה ממוקדת ב"עונג שבת" – הארכיון המחתרתי שהקים וניהל עמנואל רינגלבלום.
יומנו של לוין, אחת התעודות הספרותיות החשובות, זורע אור על המטרות, על צורת העבודה ועל שיטת איסוף החומר של המכון התיעודי בורשה. מתוך תחושה היסטורית, ולמרות התנאים הבלתי אפשריים, המשיך המחבר בכתיבה. ביומנו לא רק תיאור עובדות, אלא הפקת לקחים והסקת מסקנות לגבי העתיד.
ביומן מתמודד המחבר גם עם שאלות כלליות, כמו אחריות העם הגרמני כולו לפשעים שבוצעו בשעת המלחמה, ועוד.
לוין אינו מסתפק רק ברישום האירועים בוורשה, אלא כותב גם את מה שקלטה אוזנו מפי עדים על גורלן של קהילות אחרות.
החלק הראשון של הרשימות נכתב ביידיש. אין רצף בכתיבה, וייתכן שאבדו קטעים מסוימים. החלק השני נכתב מיולי 1942 בעברית, ונושא אופי של יומן ממש. כתב היד נתגלה בשתי הגניזות של ארכיון רינגלבלום, שהוצאו מתחת להריסות גטו ורשה לאחר המלחמה. הדפסה
גטו ורשה, אפריל 1942 – ינואר 1943
אברהם לוין, תל אביב, תשכ"ט
אברהם לוין שימש כמורה בגימנסיה "יהודיה" בוורשה, והמשיך במסירות בעבודתו הפדגוגית גם לאחר הכיבוש.
לוין היה מעובדי העזרה העצמית בגטו, אולם עיקר פעילותו הציבורית הייתה ממוקדת ב"עונג שבת" – הארכיון המחתרתי שהקים וניהל עמנואל רינגלבלום.
יומנו של לוין, אחת התעודות הספרותיות החשובות, זורע אור על המטרות, על צורת העבודה ועל שיטת איסוף החומר של המכון התיעודי בורשה. מתוך תחושה היסטורית, ולמרות התנאים הבלתי אפשריים, המשיך המחבר בכתיבה. ביומנו לא רק תיאור עובדות, אלא הפקת לקחים והסקת מסקנות לגבי העתיד.
ביומן מתמודד המחבר גם עם שאלות כלליות, כמו אחריות העם הגרמני כולו לפשעים שבוצעו בשעת המלחמה, ועוד.
לוין אינו מסתפק רק ברישום האירועים בוורשה, אלא כותב גם את מה שקלטה אוזנו מפי עדים על גורלן של קהילות אחרות.
החלק הראשון של הרשימות נכתב ביידיש. אין רצף בכתיבה, וייתכן שאבדו קטעים מסוימים. החלק השני נכתב מיולי 1942 בעברית, ונושא אופי של יומן ממש. כתב היד נתגלה בשתי הגניזות של ארכיון רינגלבלום, שהוצאו מתחת להריסות גטו ורשה לאחר המלחמה. הדפסה