חודש טבת תשס"ה - פליטים
-
"ומה תעשו ליום פקֻדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה
ואנה תעזבו כבודכם"
- תמונה פליטים יהודיים במתבן – פולין 11/27/2004
-
ממדף הספרים
בגיא צלמות
הרב סיני אדלר
ירושלים תשל"ט 11/27/2004 -
ממדף הספרים
מגילת יסורין
יומן גטו ורשה, ספטמבר 1939 – אוגוסט 1942
חיים אהרן קפלן, תל אביב, תשכ"ו 11/27/2004 -
ממדף הספרים
מפנקסו של המורה מיהודיה
גטו ורשה, אפריל 1942 – ינואר 1943
אברהם לוין, תל אביב, תשכ"ט 11/27/2004 - עדות עדויות ממקומות שונים 11/27/2004
-
מן המחקר
מתוך מאמרה של לאה פרייס
אחים זרים ואחים לצרה"
בתוך ילקוט מורשת "תעוד וחקר השואה" 11/27/2004 - שאלות מעמק הבכא שו"ת בנושא ירושת נרצחים 11/27/2004
- תמונה מטבח לילדים מליפנו ומקליש בבית פליטים ברחוב דז'לנה בגטו ורשה 11/27/2004
- תמונה מקום מחסה לפליטים יהודיים בבית הכנסת ברחוב נלבקי 27 בוורשה, בתצלום אם משכיבה את תינוקה 11/27/2004
- תמונה פליטים בפולין 11/27/2004
(ישעיה י, ג)
שאלות מעמק הבכא שו"ת בנושא ירושת נרצחים
שאלה לרב אפרים אשרי
זמן ומקום: גטו קובנה, מרחשון, תש"ב
רקע: מפאת הדוחק והצפיפות בגטו התגוררו מספר משפחות בבית אחד. באקציות שנערכו בתקופה זו הובלו לטבח כ- 10,000 גברים, נשים וטף.
אחת מתוך שתי משפחות שהצטופפו בדירה הושמדה כליל, ולא נותר אחריה קרוב ושאר בשר. מצבה של המשפחה השנייה היה בכי רע, ובני הבית היו על סף גוויעה ברעב. ראש המשפחה, שהיה מנכבדי העיר, פנה אל הרב בשאלה.
שאלה: האם מותר לו לקחת כמה מתוך החפצים שהיו בבעלות המשפחה שנספתה כדי למכור אותם ובכך להחיות את נפש בני ביתו?
תשובה: הרב התיר להשתמש בפריטי הרכוש שנותרו בדירה כדי לעשות להצלת משפחתו.
אף אם נותרו יורשים כלשהם שעל פי דין היה מגיע להם הרכוש, ניתן היה להניח שאותם יורשים התייאשו מן הרכוש הזה בעטיים של התוהו ובוהו והעובדה שהגרמנים נהגו לגזול ולשדוד את רכוש הנרצחים. רק מה שלא נראה בעיניהם כבעל ערך הופקר ונותר. ממילא השואל זכה בחפצים מן ההפקר.
הרב הוסיף כי בוודאי יהיה זה לנחת רוחם של הנרצחים שאחיהם ישתמשו בשארית רכושם ולא המרצחים.
מקור: הרב אפרים אשרי, שו"ת "ממעמקים", חלק ד סימן ד. הדפסה
שאלה לרב אפרים אשרי
זמן ומקום: גטו קובנה, מרחשון, תש"ב
רקע: מפאת הדוחק והצפיפות בגטו התגוררו מספר משפחות בבית אחד. באקציות שנערכו בתקופה זו הובלו לטבח כ- 10,000 גברים, נשים וטף.
אחת מתוך שתי משפחות שהצטופפו בדירה הושמדה כליל, ולא נותר אחריה קרוב ושאר בשר. מצבה של המשפחה השנייה היה בכי רע, ובני הבית היו על סף גוויעה ברעב. ראש המשפחה, שהיה מנכבדי העיר, פנה אל הרב בשאלה.
שאלה: האם מותר לו לקחת כמה מתוך החפצים שהיו בבעלות המשפחה שנספתה כדי למכור אותם ובכך להחיות את נפש בני ביתו?
תשובה: הרב התיר להשתמש בפריטי הרכוש שנותרו בדירה כדי לעשות להצלת משפחתו.
אף אם נותרו יורשים כלשהם שעל פי דין היה מגיע להם הרכוש, ניתן היה להניח שאותם יורשים התייאשו מן הרכוש הזה בעטיים של התוהו ובוהו והעובדה שהגרמנים נהגו לגזול ולשדוד את רכוש הנרצחים. רק מה שלא נראה בעיניהם כבעל ערך הופקר ונותר. ממילא השואל זכה בחפצים מן ההפקר.
הרב הוסיף כי בוודאי יהיה זה לנחת רוחם של הנרצחים שאחיהם ישתמשו בשארית רכושם ולא המרצחים.
מקור: הרב אפרים אשרי, שו"ת "ממעמקים", חלק ד סימן ד. הדפסה