תחקיר החודש

שאלות מעמק הבכא
שו"ת בנושא ירושת נרצחים

שאלה לרב אפרים אשרי

זמן ומקום: גטו קובנה, מרחשון, תש"ב

רקע: מפאת הדוחק והצפיפות בגטו התגוררו מספר משפחות בבית אחד. באקציות שנערכו בתקופה זו הובלו לטבח כ- 10,000 גברים, נשים וטף.
אחת מתוך שתי משפחות שהצטופפו בדירה הושמדה כליל, ולא נותר אחריה קרוב ושאר בשר. מצבה של המשפחה השנייה היה בכי רע, ובני הבית היו על סף גוויעה ברעב. ראש המשפחה, שהיה מנכבדי העיר, פנה אל הרב בשאלה.

שאלה: האם מותר לו לקחת כמה מתוך החפצים שהיו בבעלות המשפחה שנספתה כדי למכור אותם ובכך להחיות את נפש בני ביתו?

תשובה: הרב התיר להשתמש בפריטי הרכוש שנותרו בדירה כדי לעשות להצלת משפחתו.
אף אם נותרו יורשים כלשהם שעל פי דין היה מגיע להם הרכוש, ניתן היה להניח שאותם יורשים התייאשו מן הרכוש הזה בעטיים של התוהו ובוהו והעובדה שהגרמנים נהגו לגזול ולשדוד את רכוש הנרצחים. רק מה שלא נראה בעיניהם כבעל ערך הופקר ונותר. ממילא השואל זכה בחפצים מן ההפקר.
הרב הוסיף כי בוודאי יהיה זה לנחת רוחם של הנרצחים שאחיהם ישתמשו בשארית רכושם ולא המרצחים.

מקור: הרב אפרים אשרי, שו"ת "ממעמקים", חלק ד סימן ד.


הדפסה