חודש שבט תשס"ה - אדמורי"ם וחסידים בתקופת השואה
-
"זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי"
-
תמונה
רבי יצחק מנחם דנציגר
(האדמו"ר מאלכסנדר) בוורשה 2/13/2005 -
ממדף הספרים
הרוח שגברה על הדרקון
פרל בניש
ירושלים – ניו יורק, 1993 1/27/2005 -
ממדף הספרים
הוד וגבורה
יחיאל גרנטשטיין
ירושלים, תשמ"ז 1/27/2005 - עדות עדויות ממקומות שונים 1/27/2005
-
מן המחקר
מתוך מאמרה של אסתר פרבשטיין
עיני העדה
בתוך ספרה "בסתר רעם", ירושלים, תשס"ב. 1/27/2005 - שאלות מעמק הבכא שו"ת בנושא מסירת ילדים לבתי נכרים 1/27/2005
- שאלות מעמק הבכא שו"ת בנושא בריחה ממחנה עבודה 1/27/2005
- תמונה יהודים חסידיים בגטו וורשה 1/27/2005
- תמונה שלמה ליינער (האדמו"ר מרדזין) 1/27/2005
- תמונה גירוש יהודים, ביניהם הרבי מנדבורנה מוגהילב-פודולסק 1/27/2005
- תמונה האדמו"ר מבובוב וחסידים 1/27/2005
- תמונה כתבת נאצה בעיתון אנטישמי המודיעה על הרב יצחק מנחם דנציגר (האדמו"ר מאלכסנדר) "אויב האומה" כמבוקש. 2/13/2005
(תהילים קיט)
ממדף הספרים "הרוח שגברה על הדרקון"
פרל בניש
ירושלים – ניו יורק, 1993
"כל אותן תקוות מנופצות, כל אותם שברי חיים ...
הם תובעים – זכור
כל אותם פנים גאים... צועדים אל מותם. אותן עיניים כנועות... ואף אותן
עיניים תמימות לא נשכחו ממני
כולן זועקות – זכור".
תיעוד קורותיה של המחברת שזור בתיעוד קורותיהן של אחדות מתלמידות סמינר "בית יעקב" בקרקוב.
מהצצה חטופה להווי חייהן של בנות אלה בפולין ערב המלחמה, אנו עוברים לתקופת השואה ופוגשים בהן במהלך השלבים הראשונים לכיבוש, המעבר לגטו, במחנה הריכוז ובמחנות ההשמדה.
לאורך הספר הן מתגלות כשהן עומדות בגבורה במצבי הלם ומצוקה. גם בהיותן משועבדות ושבורות ומסביבן משתוללת אכזריות שטנית ופראית, אין הן מאבדות את צלם האלוקים ונשארות נאמנות לצור מחצבתן ולעקרונות שעל ברכיהם חונכו ב"בית יעקב".
סיפור קבוצת הבנות "העשירייה" רצוף בגילויי תמיכה, וספוג במסירות ובדאגה הדדית מתוך סיכון עצמי ותלאות.
גם בעת השחרור, בהיותן במחנה הריכוז ברגן-בלזן, הן השתלבו ותרמו רבות למערך השיקום הרוחני של שארית הפליטה. הדפסה
פרל בניש
ירושלים – ניו יורק, 1993
"כל אותן תקוות מנופצות, כל אותם שברי חיים ...
הם תובעים – זכור
כל אותם פנים גאים... צועדים אל מותם. אותן עיניים כנועות... ואף אותן
עיניים תמימות לא נשכחו ממני
כולן זועקות – זכור".
תיעוד קורותיה של המחברת שזור בתיעוד קורותיהן של אחדות מתלמידות סמינר "בית יעקב" בקרקוב.
מהצצה חטופה להווי חייהן של בנות אלה בפולין ערב המלחמה, אנו עוברים לתקופת השואה ופוגשים בהן במהלך השלבים הראשונים לכיבוש, המעבר לגטו, במחנה הריכוז ובמחנות ההשמדה.
לאורך הספר הן מתגלות כשהן עומדות בגבורה במצבי הלם ומצוקה. גם בהיותן משועבדות ושבורות ומסביבן משתוללת אכזריות שטנית ופראית, אין הן מאבדות את צלם האלוקים ונשארות נאמנות לצור מחצבתן ולעקרונות שעל ברכיהם חונכו ב"בית יעקב".
סיפור קבוצת הבנות "העשירייה" רצוף בגילויי תמיכה, וספוג במסירות ובדאגה הדדית מתוך סיכון עצמי ותלאות.
גם בעת השחרור, בהיותן במחנה הריכוז ברגן-בלזן, הן השתלבו ותרמו רבות למערך השיקום הרוחני של שארית הפליטה. הדפסה