זכור - אמונה בימי השואה

חודש אדר א'  תשס"ה - חובת הזיכרון


ממדף הספרים
בכף הקלע
יחזקאל הרפנס
תל אביב, תשנ"ג (1993)

באביב תש"ד (אפריל 1944), בעצם ימי חג הפסח, החלה עננה שחורה מרחפת על יהודי טרנסילבניה.
הכותב יחזקאל הרפנס ובני ביתו נחשפו לתהליך מואץ של גזירות, גירוש לגטו, שהייה קצרה בבית חרושת ללבנים, ומשם לאושוויץ ולמחנות אחרים.
באושוויץ איבד הסופר חלק ממשפחתו ונותר עם בן שהיה בבת עינו, אך גם הוא נספה במחנה.
הכתיבה מלווה בתיאורים מרשימים של תחושות, הרהורים, מצוקות פיזיות ונפשיות, וחוסר ההבנה שליוו את יהודי הונגריה לאחר שהוטלו לעולם של תוהו ובוהו.
סבב מעגל השנה, חלפו הימים, ובכל אחת מן התחנות שבדרך עוצר המחבר ומגלה בפנינו את מסירות נפשם של האסירים למען קיום המצוות, שמירת החגים ותפילות בנסיבות הקיימות על אף התלאות הנוראות שפקדו אותם.

"טועה מי שחושב שכוחו או חכמתו עמדו לו שניצל מאותו תופת ונשאר בחיים, כאן לא עזר כלום, לא חכמה ולא גבורה, רק ההשגחה העליונה היא שקבעה את גורלנו לשבט או לחסד".


הדפסה

חזרה לתחילת העמוד
Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016