תחקיר החודש

שאלות מעמק הבכא
שו"ת בענין קביעת יום לתענית ולתפילה לזכר קרבנות השואה

תשובה מאת הרב משה פיינשטיין לרב יוסף גרוס
אייר מ"ב לספירה תשמ"ב (1982)

שאלה: מה הסיבה שעדיין לא תיקנו יום קבוע לתענית ולתפילה לזכר הרוגי השואה?

תשובה: אין לקבוע יום תפילה ותענית מיוחד לגזירות שבאו על כלל ישראל בכל מקום שהוא, משום שהן כלולות בגזירת הגלות והחורבן.

בקינות של תשעה באב מפורש, שלא קבעו יום מיוחד לתענית ולבכיה על גזירות מסעי הצלב, כי הגזירה והתלאה היו בכל מדינות אירופה ונחרבו אז כמה עיירות וכרכים שהיו בהם רוב היהודים, וגם בארץ ישראל נהרגו רבים. לכן לא נקבע יום נוסף לתענית, אלא יש להזכירם בקינות הנאמרות בתשעה באב על חורבן הבית.
"כמו כן הגזירות של הצורר הנאצי כוונו על כלל ישראל, ובכל מקום שבא הרג את כל ישראל שהיו שם והיה בדעתו לכבוש את כל העולם, וזהו גזירת כלל ישראל ושייך לחורבן שנמצאנו בגלות".
לעומת זאת כ' בסיון נקבע ליום תענית ואמירת סליחות על גזירת ת"ח ות"ט, כי שם היו הפרעות במקום מסוים ולא על כלל ישראל, ובוצעו לא על ידי המלכויות אלא על ידי המורדים במלכות, ממילא לא נכללה גזירה זו בכלל גזירת הגלות והחורבן, ושם שייך היה לתקן יום תענית וסליחה.

מקור; הרב משה פיינשטיין, "אגרות משה", יורה דעה חלק ד סימן נז, ירושלים, תשנ"ו.




הדפסה