חודש תמוז תשס"ה - תעניות ועצרות תפילה בתקופת מלחמת העולם השנייה
-
"קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ… וזעקו אל ה'"
-
תמונה
בז' בתשרי תש"ד (אוקטובר 1943), שלושה ימים לפני יום כיפור, נערך מצעד לעבר גבעת
הקפיטול בוושינגטון.
בצעדה השתתפו כ- 400 רבנים ובראשם חברי הנשיאות של אגודת הרבנים האורתודוקסיים 11/7/2005 -
ממדף הספרים
אל תשלח ידך אל הנער
הרב ישראל מאיר לאו
תל אביב תשס"ה (2005) 11/7/2005 -
עדות
תעניות ועצרות תפילה
עדויות ממקומות שונים 11/7/2005 -
מן המחקר
כ' סיוון
יום הזיכרון לשואת יהודי הונגריה 11/7/2005 - שאלות מעמק הבכא שו"ת בנושא המשך אמירת פרקי התפילה הנוספים גם עם סיום המלחמה 11/7/2005
- שאלות מעמק הבכא שו"ת בנושא אמירת "שיר המעלות" אחרי "ישתבח" מפחד המלחמה 11/7/2005
- שאלות מעמק הבכא שו"ת בנושא תענית צבור 11/7/2005
- תמונה כותרת ראשית בעיתון "הארץ" המכריזה על יום אבל וצום למען הצלת ילדי ישראל באירופה 11/7/2005
- תמונה עצרת אבל על שואת יהודי הונגריה 11/7/2005
- תמונה כרוז שפורסם בחודש אדר שנת תש"ד הקורא ליום תענית ותפילה בעטייה של המלחמה 11/7/2005
- תמונה האדמו"ר מגור (בעל ה"אמרי אמת") במהלך כנס התעוררות שנערך בחורבת רבי יהודה החסיד בירושלים, ביום כ' בכסלו שנת תש"ג 11/7/2005
(יואל א, יד)
שאלות מעמק הבכא שו"ת בנושא תענית צבור
שאלה לרב יעקב קצנשטיין שהופנתה על ידו לרב מיכאל געשייט – ברלין.
זמן ומקום: האמבורג, יום א' לסדר "ועשו לי מקדש", תש"ג
רקע: "הנני להגיד לאדוני מה שאירע לנו בשבוע העבר. בימי החורף אנו מתכנסים להתפלל בחדר אחד בבית הקהל, ובחדר הנ"ל עומד ארון שבו שני ספרי תורה גדולים, לכן הבאנו ספר שלישי קטן מהם, מבית הכנסת, כדי להחליף אותו... ובהוצאת ספר התורה אירע לנו רחמנא ליצלן, שהספר הקטן נפל ארצה. ועתה צריכים אנו כפי המנהג הפשוט לקרוא צום לכל האנשים הנמצאים בחדר וראו את המאורע, והעניין הזה מחובר עם ענין אחר, וזהו [והוא] האנשים המתעסקים תמיד או לפעמים בטהרת מתים ובקבורתם, יש את נפשם להתענות בערב ראש חודש הסמוך לניסן, וזהו לפי עניות דעתי טורח גדול, ובפרט שיש מן האנשים שאינם בריאים כל צורכם...
ומבקש מחילה על אשר גם בפעם הזאת אני מטריח עליו בשאלתי. אבל מה אעשה? הלוא עיני עמי בי תלויות, ואני ידעתי בעצמי שאינני ראוי להורות ובפרט כל עוד קול התורה נשמע בארצנו, תהלה לא-ל, מפי מעלת כ"ת."
נאום יעקב הכהן קצנשטיין
שאלה: האם יש לצרף את שתי התעניות בערב ראש חודש ניסן?
תשובה: הרב געשייט ענה כי אין להטריח את הציבור, ואין להתענות.
"להמעיט בסיגופים לעת זו אשר השרידים כורעים מחולשה".
מקור: ירחון "בית יעקב", ירושלים, אדר תשכ"א, גליון 22. הדפסה
שאלה לרב יעקב קצנשטיין שהופנתה על ידו לרב מיכאל געשייט – ברלין.
זמן ומקום: האמבורג, יום א' לסדר "ועשו לי מקדש", תש"ג
רקע: "הנני להגיד לאדוני מה שאירע לנו בשבוע העבר. בימי החורף אנו מתכנסים להתפלל בחדר אחד בבית הקהל, ובחדר הנ"ל עומד ארון שבו שני ספרי תורה גדולים, לכן הבאנו ספר שלישי קטן מהם, מבית הכנסת, כדי להחליף אותו... ובהוצאת ספר התורה אירע לנו רחמנא ליצלן, שהספר הקטן נפל ארצה. ועתה צריכים אנו כפי המנהג הפשוט לקרוא צום לכל האנשים הנמצאים בחדר וראו את המאורע, והעניין הזה מחובר עם ענין אחר, וזהו [והוא] האנשים המתעסקים תמיד או לפעמים בטהרת מתים ובקבורתם, יש את נפשם להתענות בערב ראש חודש הסמוך לניסן, וזהו לפי עניות דעתי טורח גדול, ובפרט שיש מן האנשים שאינם בריאים כל צורכם...
ומבקש מחילה על אשר גם בפעם הזאת אני מטריח עליו בשאלתי. אבל מה אעשה? הלוא עיני עמי בי תלויות, ואני ידעתי בעצמי שאינני ראוי להורות ובפרט כל עוד קול התורה נשמע בארצנו, תהלה לא-ל, מפי מעלת כ"ת."
נאום יעקב הכהן קצנשטיין
שאלה: האם יש לצרף את שתי התעניות בערב ראש חודש ניסן?
תשובה: הרב געשייט ענה כי אין להטריח את הציבור, ואין להתענות.
"להמעיט בסיגופים לעת זו אשר השרידים כורעים מחולשה".
מקור: ירחון "בית יעקב", ירושלים, אדר תשכ"א, גליון 22. הדפסה