תחקיר החודש

שאלות מעמק הבכא
הנצחת הניספים
שאלה שהופנתה על ידי הרב לשטשוור, רב ואב"ד מונטבידאו – אורגוואי,
לרב יצחק הלוי הרצוג זצ"ל, הרב הראשי לישראל.

זמן ומקום: סיוון תש"ז

רקע: רצונם של בני קהילות שונות להנציח את היהודים שנהרגו על קידוש השם במלחמת העולם השנייה ולא נודע מקום קבורתם.

השאלה: האם מותר להקים מצבת אבן (מונומנט) לזכר הקדושים הי"ד?

הצדדים לאיסור:

1. מעולם לא שמענו זכר להקמת מצבה גם לאחר גזירות ת"ח ובמלחמות קודמות, ו"חדש אסור מן התורה".
2. איסור התורה "בחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא אחרי מות) בבניית היכלות כמנהגי עכו"ם.
3. איסורי התורה "פסל ומצבה לא תקימו לכם" (ויקרא בהר); "לא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלקיך" (דברים שופטים).

הצדדים להיתר:

1. אבשלום הקים מצבה בחייו "כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי ויקרא למצבת על שמו יד אבשלום עד היום הזה" (שמואל ב יח).
2. מצבה לצורכי דת, כמו שעושים הגויים לשם עבודה זרה – אשר שנא ה' אלקיך – אסורה, אבל מצבה המוקמת לכבוד ולזיכרון מותרת.
3. יש לומר שאיסור "בחוקותיהם לא תלכו" חל רק בענייני עבודה זרה ולא בענייני חולין.

התשובה:

1. אם בני הקהילה עומדים דווקא על הקמת המונומנט – אין יסוד לכנותם עבריינים.
2. הייתי אומר לקהל הקדוש: אחינו, מוטב שלא תחדשו דברים כאלה, ומי כאבותינו ז"ל חששו לכבוד המתים ולא עלתה על דעתם הקמת מונומנט, על כן חדלו לכם מזה והקימו לזיכרון בית לתלמוד תורה או לבית כנסת גדול, שיהי' לכם לזכות ולעילוי נשמות הקדושים הי"ד, וימליצו עליכם בעולם העליון.
3. תעשו את מצבת הזיכרון בבית הקברות ויהי' דומה למצבת קבר.
4. תשדלו להשיג כמות של אפר מקדושינו זי"ע ותקברו שמה.
5. יותר טוב שלא יהיה בניין של אבנים.
6. להקים בניין בבית הקברות שישמש למקום עריכת אשכבה לנפטרים לתפילות מנחה ולתפילות אזכרה לעילוי נשמות הקדושים הי"ד.

המקור: פסקי הרב הרצוג, חלק ה סימן קנח.


הדפסה