תחקיר החודש

שאלות מעמק הבכא
הקמת מצבה לזכר הניספים על קידוש השם הי"ד
שאלה לרב יצחק יעקב ווייס, בעל ה"מנחת יצחק".

זמן ומקום: גרוסוורדיין – תש"ז

רקע: לאחר מלחמת העולם השנייה היו שתי קהילות בעיר גרוסוורדיין, קהילת החופשיים וקהילת החרדים "הארטה".
החילונים רצו להקים מצבת זיכרון לזכר הקדושים הי"ד, אולם אנשי הקהילה החרדית חששו כי דבר זה יגביר את השפעת הקהילה החילונית ויחליש את כוח החרדים, ועל ידי זה ייגרמו נזקים גדולים לכל העניינים הנוגעים לדת, לכן רצו החרדים לפעול בכל כוחם להקמת מצבת הזיכרון ברשותם.

שאלה: האם מותר להקים מצבת זיכרון שעליה יחקקו את אשר עשו הרשעים ימ"ש ליהודים בעיר זו?

תשובה: הרב התיר את הקמת המצבה רק אם יקברו תחתיה מאפר הקדושים שהובא מהקרמטוריום באושוויץ, או מהסבון הנקרא "ריף" שלפי השמועות נעשה מחלב אדם, מאחינו בני ישראל שנשרפו על קידוש השם.

נימוקים: בהקמת מצבה יש חשש לאיסורי התורה "לא תקים לך מצבה" ו"בחוקותיהם לא תלכו".

הרב ווייס מביא גם את התשובה שכתב לו הרב דוד שפרבר, אב"ד בראשוו בקשר לדברים הנ"ל:
"...בנידון דידן ודאי עדיף דלא בשביל זכר הנהרגים בלבד נעשה, כי אם גם לזכר אכזריות של הרוצחים הארורים, להעלות חמה ולנקום נקם... על אחת כמה וכמה על רבת בני עמנו, שיש לנו לעשות כל האמצעים לזכר עולם, מלחמה לה' בעמלק מדור דור, וגם למען יראו גם אשר לא מבני עמנו, מה המה...
השם "מאנומענט" מוכיח עליו שאין בו דמיון למצבה אשר שנא ה', והחקיקה בו צורח לאמר:
ראה ה', והביטה את אשר עוללו משנאיך לזרע אברהם יצחק ויעקב!"

מקור: שו"ת "מנחת יצחק", חלק א, סימן כט.


הדפסה