תחקיר החודש

עדות
גטו וארשה – ת"ש

---

ביום ל"ג בעומר שנת תש"א הזמינני הר' אברהם וינגורט ז"ל לשמוח עמו בשמחתו לזכר חג נישואי בנו שהוחג ביום זה במונתרה הרחוקה. אני ואתי חברי נשיאות אגודת הרבנים ועוד רבנים רבים נתאספנו כולם בביתו והשתתפנו בשמחת ההורים הגדולה וגם בצערם הגדול על ריחוק מקום החתונה ועל המסיבות הרעות שגרמו לריחוק טרגי זה. נאומי רבים נשאו אז בשבחם של החתן והכלה והמחותנים הגדולים וכולם סיימו בדברי עידוד, נחמה ותקוה כי מהרה תבוא הגאולה לקרובים שנתרחקו בזרוע.

במסיבה זו של רבנים ובעלי בתים, יחסני החסידות הפולנית, העליתי הצעה, להוציא לאור ספר זכרון לנס גדול אחד שנעשה לי בעברי בחשאי דרך חומות הגיטו ולזכר חג הנישואין של ר' שאול וינגורט עם בת הרב בוטשקו ילח"ט. תכנית הספר היתה שכל הרבנים הגדולים יכתבו חדושי תורה על נושא אחד, שיטת הרמב"ם בענין ביעור חמץ ושריפתו. בהסכמת כולם קראנו שם הספר כלולת-שאול. כל גאוני פולין שלחו חידושיהם בענין הנ"ל, כגון הגר"מ זמבה, הגר"מ אלטר, הגר"א פרומער, ראש ישיבת לובלין, הגר"נ שפיגלגלאס, הגר"צ גליגסון, הגר"מ בלומנפלד, הגר"ד מאוזורקוב, הגר"ש כהן מזגירערש, הגאב"ד דפינטשוב דודו של ר' שאול ועוד רבנים ששמותיהם נשכחו ממני. גם גדולי האברכים מישיבת מיר שנקלעו לוורשא הצטרפו אליהם. לצערי שכחתי את שמותיהם ורק זוכר אני כי חידושיהם הצטיינו בעמקות חריפה מאד. וייזכר כאן שמו של הגאון הצעיר ר' מאיר פינקל (בנו של הגאון רבא"י פינקל (שליט"א) [זצ"ל]) שחידושו בנושא הנ"ל הפליא את לב כולנו – (ה' ינקום את דמי הקדושים האלה!). את הספר הזה מסרנו לדפוס חשאי שהסתתר באחת המערות ברחוב פאוויא. ואילו היה הספר יוצא לאור היה מפליא את העולם בריבוי הגוונים של כמה מיני פלפול ודרכי לימוד שונים והיה העולם משתומם לפוריותו ועירנותו של המחשבה התלמודית. אלא שנטרפה השעה ע"י התפרצות המלחמה נגד הרוסים ולא נדפס ממנו אלא גליון אחד, ואף הוא נאבד ויחד עמו הכתב יד ולא נשאר ממנו זכר.

מצוטט ממאגר מידע "קורות השואה במבואות לספרות הרבנית" בהפקת המרכז לחקר השואה – מכללה ירושלים. מתוך: הרב יחיאל יעקב וינברג, יד שאול, הקדמה.


הדפסה