תחקיר החודש

עדות
מסירות נפש על השבת - אשוויץ

---

היתה לו פעם באושוויץ אפשרות לעבור לעבודה אחרת שהיתה קלה ונוחה מהעבודה המפרכת שלו. אדם אחר היה תופס הזדמנות כזאת בשתי ידיים, אבל אבא התתיל קודם-כל לערוך את החשבון הרוחני הכרוך בזה. החשבון הראשון שלו אם להחליף את העבודה או לא היה שמירת שבת. הוא התחיל לחשב איך זה מצד ההלכה, כי העבודה הקלה יותר היתה במקום מרוחק והעובדים היו חייבים לנסוע לשם ולא יכלו ללכת ברגל. מצד שני זה היה למעלה מעשרה ויש מקום להקל, אבל שוב חשב שהרי סוף סוף לא היה מוכרח לקבל את העבודה הקלה, אלא עשה זאת מרצונו וא"כ חלולי השבת שיהיה מוכרח לעשות שם שוב לא יהיו בבחינת אונס (מה שאין כן העבודות שנאלץ לעשות במקומו הנוכחי), וכך היה שוקל ומברר את כל צידי הספק להלכה, כדרכו בקודש. ממש אפשר לומר עליו כדרך שאמרו חז"ל על שמאי הזקן שכל ימיו היה אוכל לכבוד שבת, כך גם אבא כל ימות השבוע היה מחשב איך ינצל מחילול שבת ואיך יוכל לכבד את השבת בתנאים שבהם היה נתון.

[הרב אלתר חיים ראטה, ארבעה ספרים נפתחים, ירושלים תשמ"ט, עמ' מ"ה]


הדפסה