חודש חשוון תשס"ט - הסיוע לפליטים מפולין בראשית מלה"ע השנייה
עדות סאמבור – גליציה המזרחית
הואיל וסאמבור שוחררה מעול הכיבוש הגרמני, החלה העיר להיות מוצפת במאות ואלפי פליטים יהודים אשר נהרו אליה ממערב-גליצי' אשר היתה כבושה בידי הגרמנים ימ"ש. רוב הפליטים באו למקום בעירום ובחוסר כל, כאשר רק בגדיהם לעורם. היו ביניהם אנשים אשר רק לפני זמן קצר היו עשירים מופלגים ופרנסתם מצויה ברווח, ואילו עתה נתדלדלו לחלוטין. הם ובני משפחותיהם היו ללא קורת-גג ובלי פרוסת-לחם אפילו.
מספר הפליטים הי' כה גדול, עד אשר עלה על מספר יהודי העיר, וברובם היו שומרי תורה ומצוות.
הציבור היהודי של סאמבור התגלה אז בכל נדבת-רוחו. כולם נרתמו לעזור ולסייע לפליטים בשעת צרתם. בעלי-בתים ואברכים חשובים נרתמו לפעולות ההצלה, גם אנכי הייתי ביניהם. בראש החבורה התבלט ר' שמואל מעצגער הי"ד.
פעולה מרכזית נעשתה בשמיני-עצרת, כאשר התפללנו בהשכמה במנין מצומצם, מיד לאחר-מכן עברנו מבית-כנסת לבית-כנסת ומבית-מדרש לבית-מדרש. ר' שמואל מעצגער ז"ל פנה אל הקהל בנאומים קורעי-לב, הוא לא דיבר בלשון בקשה כי אם תבע במפגיע לעשות למען הפליטים, באומרו כי העזרה לפליטים איננה נדבה כי אם חובה.
ואמנם, יהודי סאמבור הכניסו את הפליטים אל דירותיהם, קיבלו אותם לא כפליטים עלובים אלא כאורחים רצויים, וקשה לתאר במילים את מדת הכנסת-האורחים שהתגלתה באותו זמן, כאשר יהודי סאמבור פתחו את בתיהם בפני אחיהם הפליטים.
[משה לאמט, שמן המאור, הקדמה] הדפסה
הואיל וסאמבור שוחררה מעול הכיבוש הגרמני, החלה העיר להיות מוצפת במאות ואלפי פליטים יהודים אשר נהרו אליה ממערב-גליצי' אשר היתה כבושה בידי הגרמנים ימ"ש. רוב הפליטים באו למקום בעירום ובחוסר כל, כאשר רק בגדיהם לעורם. היו ביניהם אנשים אשר רק לפני זמן קצר היו עשירים מופלגים ופרנסתם מצויה ברווח, ואילו עתה נתדלדלו לחלוטין. הם ובני משפחותיהם היו ללא קורת-גג ובלי פרוסת-לחם אפילו.
מספר הפליטים הי' כה גדול, עד אשר עלה על מספר יהודי העיר, וברובם היו שומרי תורה ומצוות.
הציבור היהודי של סאמבור התגלה אז בכל נדבת-רוחו. כולם נרתמו לעזור ולסייע לפליטים בשעת צרתם. בעלי-בתים ואברכים חשובים נרתמו לפעולות ההצלה, גם אנכי הייתי ביניהם. בראש החבורה התבלט ר' שמואל מעצגער הי"ד.
פעולה מרכזית נעשתה בשמיני-עצרת, כאשר התפללנו בהשכמה במנין מצומצם, מיד לאחר-מכן עברנו מבית-כנסת לבית-כנסת ומבית-מדרש לבית-מדרש. ר' שמואל מעצגער ז"ל פנה אל הקהל בנאומים קורעי-לב, הוא לא דיבר בלשון בקשה כי אם תבע במפגיע לעשות למען הפליטים, באומרו כי העזרה לפליטים איננה נדבה כי אם חובה.
ואמנם, יהודי סאמבור הכניסו את הפליטים אל דירותיהם, קיבלו אותם לא כפליטים עלובים אלא כאורחים רצויים, וקשה לתאר במילים את מדת הכנסת-האורחים שהתגלתה באותו זמן, כאשר יהודי סאמבור פתחו את בתיהם בפני אחיהם הפליטים.
[משה לאמט, שמן המאור, הקדמה] הדפסה