זכור - אמונה בימי השואה

חודש טבת תשס"ד - הבריחה ליער


שאלות מעמק הבכא
שו"ת בנושא הבריחה ליער

השאלה הופנתה לרב אשרי, בקובנה, על ידי הרב יצחק גולד.

רקע: מידי יום ביומו נחתו על ראשי יושבי גטו קובנה גזירות קשות, חטיפות לעבודת כפייה והתעללות. באחד הימים נפוצה שמועה כי הגרמנים עומדים לשלח מספר רב של יהודים למחנה השמדה, ובעקבותיה סופר על יהודים מאסירי הגטו שנמלטים ליערות ומצטרפים לפרטיזנים כדי לעמוד על נפשם.
הבריחה ליער טמנה בחובה סכנות רבות:

  1. היציאה מתחום הגטו, שהיה מוקף בגדר חשמלית, מגדלי תצפית וזרקורי ענק, היתה כרוכה בסכנת נפשות.
  2. הפרטיזנים, באופן עקבי, לא היו מוכנים לקבל לשורותיהם אנשים לא מזויינים, לכן דאגו הבורחים להתחמש, ומי שאתרע מזלו ונתפס על ידי הגרמנים כשהוא מצויד בנשק - רע ומר היה גורלו.
  3. רבות מבין פלוגות הפרטיזנים ביערות סירבו לקבל יהודים לשורותיהם. למרות האיום והאויב המשותף, קיננה בהם שנאת ישראל, ומי שנפל לידם, שילם לא אחת בחייו.
קיים היה ספק לגבי הגדרת המצב בגטו, באם הוא בחזקת סכנה ודאית או סכנה בספק. חייהם של כלואי הגטו היו תלויים להם מנגד בכל יום ויום, שהרי הגרמנים הרגו בהם באמתלות שווא לא רק בזמן האקציות, אלא בכל הזדמנות אפשרית. אִמרה אופיינית כינתה את כלואי הגטו "מתים בחופשה", כלומר שהם נחשבו כמתים, אלא שקיבלו חופשה לפי שעה…
מצד שני, רווחה הסברה כי אלה שנשארו בגטו בתקופה ההיא כבר לא יאונה להם רע, אם יצייתו לפקודות הגרמנים.

שאלה: האם מותר לאחד מכלואי הגטו לסכן את עצמו ולברוח ליערות, כך אולי ינצל ממוות, שהרי בגטו הסכנה הנשקפת היא ודאית, לעומת מנוסה ליער שהיא סכנה בספק.

תשובה: מותר לאדם להכניס את עצמו לספק סכנה כדי לנסות להציל את נפשו.
והוסיף הרב: יש לעודד ולאמץ את רוחם של הרוצים לברוח ליערות, להושיט להם עזרה, ולסייע בידם לרכוש כלי נשק כדי שיהיו מלומדי קרב, על ידי כך יוכלו להצטרף למחנות הפרטיזנים "ויהיו מיד מוכנים להיות בין העומדים בשורות הלוחמים ויגבר חילם לעשות בגרמנים נקם"…
הרב נימק את תשובתו בכך כי נראה שבגטו הסכנה הייתה ודאית, מכיון שעיקר כוונתם של הגרמנים בהקמת הגטו היתה לרושש את היהודים מכל, ואחר כך לכלות את גופם ונפשם בהרג וכל מיני מיתות משונות. לעומת זאת הבריחה ליערות הייתה רק ספק סכנה מסיבות שונות, בין השאר משום שהייתה תופעה שפרטיזנים חדרו לגטו והינחו יהודים בדרכי מילוט שונות.
יש חיוב ומצווה להשיב מלחמה שערה בגרמנים, אף שהעושה כן מסתכן. אדרבה, ככל שיתרבו האנשים הבורחים לתוך היערות אל מחנות הפרטיזנים, כן תתמעט הסכנה מאלה שברחו ליערות.

מקור: שו"ת "ממעמקים", הרב אפרים אשרי, ניו יורק, תשל"ד, חלק ד שאלה י.


הדפסה

חזרה לתחילת העמוד
Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016