תחקיר החודש

עדות
... כמעט רוב העיר רובא ככולה היו נפוחי רעב, המוות התחיל ר"ל בכל יום כמעט עד עשרים אנשים, נשים וטף נפלו, עלי ה' לדאוג עבור המתים הקדושים והתמימים היקרים להביא אותם למנוחת עולם, מתחילה עלה בידינו לעשות הכל כדת ואף ליתן מלבושיהם וכן הלאה, אבל לדאבון לבנו וכליון עינינו נתרבו המתים מחרב ומרעב ומיגון ופחד וכבר נתרוקנו מכל מלבוש וחפץ וגם מסיבת מחוץ תשכל חרב דין גרמא שהי' מאד קשה המצב וגם לא הי' מי שיתעסק כי כבר הורגלו בזה והחיים עוד קנאו להמתים רחמנא ליצלן שכבר חופשים המה מהצרות, הקיצור הי' צרות גדולות ופעלתי אצל הקהילה שכל מי שילך עמי לעסוק בחסד של אמת יקבל מחירו חצי פונט לחם שעורים פלעצליך כמו מצות קטנות מקמח שעורים ועזרו לי בכל כוחותיהם האחרונים, הי"ד לעינינו, על אלה אני בוכיה ולבי נוהם נהימות חללי חרב ורעב מוטלים ערומים בערמות, לחיות הארץ ולעופות השמיים .
מצוטט בתוך: הרב אלתר ויינברגר, בית יצחק , הקדמה


הדפסה