תחקיר החודש

שאלות מעמק הבכא
שו"ת בנושא הצלת ילדים ע"י מסירתם לנכרים
מקום וזמן: גטו קובנה - ניסן תש"ד (1944)

רקע: לאחר שנפוצה שמועה בדבר "אקציית ילדים" ניסו ההורים האומללים לטכס עצה כיצד למלט את ילדיהם מרוע הגזירה.
היו מספר אופני הצלה באמצעות נכרים, אחד מהם היה מסתור בבית נכרים. מסירת הילדים בתקווה שיושבו לחיק הוריהם בתום המלחמה.

שאלה: האם מותר להורים למסור את ילדיהם למכיריהם הנכרים כדי שיחביאום עד לאחר המלחמה, ואז יחזירום להוריהם היהודיים אם יהיו בחיים; האם הספק, שמא יטמעו בין הגויים, דוחה את הוודאי, סכנת נפשות?

תשובה: הרב פסק שמותר למסור את הילדים לנכרים שההורים מכירים, על סמך הבטחה ומתוך תקוה שהם ישיבו אותם להוריהם לכשיעבור זעם.
מכיוון שהילדים באותה עת היו בסכנת נפשות ודאית, והחשש להתנצרות ולטמיעה מוחלטת היה בספק, אי לכך "אין ספק מוציא מידי ודאי".
אך אם לא יישארו ההורים לפליטה – כלל נקוט בידינו שאין לך ישראל שאין לו גואלים.

המקור: "ממעמקים", הרב אפרים אשרי, חלק ה שאלה ט.


הדפסה