זכור - אמונה בימי השואה

תחקיר חודש אדר א-ב  תשפ"ב - וגם חרבונה זכור לטוב


  • מן המחקר
    פולין 1945

    ברפת הפרות

    באותה שעה בא לקראתי גוי אחד - הרבה שלוחים למקום - ואמר לי: תכנס בבית הזה ותקבל שם נקניק. חשבתי שבנקניק אין אני מעוניין, אבל אם זה בית שמחלקים שם נקניק מן הסתם הם אנשים טובים. נכנסתי לבית והיתה שם גויה כפרית. שאלה אותי אם אני רוצה לאכול ועניתי לה שאין אני רעב, אני רוצה שתרשני לנוח פה קצת. בתוך כך ראיתי שהם מסתודדים, ונפל עלי פחד אולי ימסרוני לידי הרוצחים ימ"ש. והנה נגשו אלי ואמרו לי: אתה ירא מהחיילים, עניתי להם: כן, אמרו לי: בוא אתנו אל הרפת אשר שם לא קר, ותוכל להיות שם. מה מאד גדלה שמחתי אשר מצאתי לי גואלים הרוצים להסתירני, ואמרתי ברוך ה' אשר לא הסיר חסדו מאתי.

    הלכו אתי אל הרפת, והביאו לי ספל מים חמים שארחוץ עצמי, הביאו לי מלבושים להחליף בגדי, ועשו שם מקום לישון בתוך המספוא. ואמרו לי: כשתשמע שמדברים גרמנית, תסתיר עצמך בתוך המספוא ולא יאונה לך כל רע. וכן היה ששתי פעמים באו הגרמנים לתוך הרפת ולא הרגישו בי בע"ה. והם השגיחו עלי וכלכלו אותי בדיאטה, באמרם: באת כעת ממחנה ריכוז ועליך להשגיח על סדר אכילתך שלא תחלה חלילה, כאשר קרה לרבים שע"י שינוי הוסת הפתאומי שלמו בעוה"ר בחייהם.

    התעכבתי ברפת שמונה ימים. ביום השמיני בבוקר בא אלי בעל הרפת והביא לי ככר לחם, ואמר לי: הרי לך לחם, ואתה רשאי לחלוב את הפרות, ואנחנו הולכים להסתתר במרתף כי חזית המלחמה מתקרבת אלינו, וכשנשאר בחיים נבוא אליך. וכן היה, כי תיכף התחילה מלחמה חזקה וקול היריות היה הולך וחזק ומרט את עצבי. בחצי הלילה נעשה שקט, ואז בא אלי בעל הרפת ואמר לי: אתה יכול כבר לבוא אל הבית, כי החיילים הרוסים נמצאו כבר בביתי.

    [מרדכי מילר, מגילת מרדכי, בני ברק תשס"ב]




  • Claims Conference
    © כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016