זכור - אמונה בימי השואה

דמויות


א     ב     ג     ד     ה     ו     ז     ח     ט     י     כ     ל     מ     נ     ס     ע     פ     צ     ק     ר     ש     ת        


הרב שמשון שטוקהמר מוורשה


נולד ב שנת תרנ"ט
נספה ב ו' או י"ג אייר תש"ה (1945), בגרמניה

רב, סופר ועיתונאי, ממנהיגי אגודת ישראל בוורשה


הרב שמשון נולד בסקול שבגליציה המזרחית לאביו שהיה שו"ב וחסיד בעלז. את חינוכו קיבל ממלמדים של בלז, וכישרונותיו ניכרו בו כבר מילדותו. הוא נשא דרשת בר-מצווה שהפליאה את שומעיה. בן 17 (או בן 20) הוסמך לרבנות על ידי מספר רבנים חשובים, ומאוחר יותר קיבל סמיכה גם מר' אהרון לוין מרישא.
בשנת תרפ"ה, לאחר נישואיו, עבר לוורשה, המשיך ללמוד והיה קשור במיוחד לרב מנחם זמבה. עד מהרה נכנס הרב שמשון לפעילות ציבורית, והשתתף באופן קבוע בעיתונים של אגודת ישראל. כתיבתו הפובליציסטית הצטיינה בלהט, בבהירות ובכבוד למתנגדיו. מאמריו היו מבוססים על ש"ס ופוסקים ועל תורת החסידות, והייתה להם השפעה רבה. בתרצ"ג התגלה גם כמחנך מעולה, כאשר לימד גמרא לצעירים שלמדו מקצוע. מתרצ"ד שימש כמזכיר הרבנות וכחבר ועד הרבנים בוורשה. הוא היה חבר גם במוסדות העליונים של אגודת ישראל, ונודע כפותר בעיות מסובכות בחיי הדת בקהילה. עם כל עיסוקיו כתב חידושי תורה, והכין ספרים לדפוס.

בתקופת השואה
בכיבוש הנאצי מונה כנציג ועד הרבנים ליודנראט. הוא השתדל למנוע קיפוחים של חרדים במתן משרות ועוד. הרב שמשון טרח עם ר' מנחם זמבה ועם הרב דוד שפירא בשחרור רבנים מעבודות כפייה ובהבאת נפטרים לקבר ישראל, ופעל לקיום הסדיר של השירותים הדתיים בעיר. בין השאר ידוע על אסיפת רבנים שכונסה בביתו בעקבות הידיעות שהגיעו על ממדי ההשמדה במידאנק. כשהחלו הגירושים מוורשה הוא חיבר תפילה יחד עם הרב אלכסנדר זושא פרידמן שנאמר בה בין השאר: "...קרובי נפשינו, נשים וילדים אבות ואמהות... נעקרו מתוכנו הם לוקחו בשבי ועקבותיהם לא נודעו...". תפילה זו הונהגה בגטו וורשה ונשתמרה בארכיון רינגלבלום (את נוסח התפילה במלואה ניתן למצוא בין השאר בספרה של אסתר פרבשטיין "בסתר רעם", עמ' 355).
ביום ד' אב תש"ב, לפני תחילת הגירוש, נאסר על ידי הגרמנים ונשלח לכלא האיום פאוויאק, כבן ערובה לשקט בגטו. אחרי שלושה ימים שוחרר והוחזר לגטו. הוא התחבא עם משפחתו בגטו, אך אחרי זמן לא רב נהרגו אשתו וארבעת ילדיו על ידי הגרמנים. בשבט תש"ג נלקח הרב למחנה המוות פוניאטובה שליד לובלין (יש אומרים שנשלח באייר עם עוד 800 יהודים למחנה בודזין ליד לובלין, למרכז של תעשיית מטוסים). במחנה הוא עודד וחיזק את אחיו, ורבים התקרבו ליהדות בגללו. לאחר מכן נשלח למחנה פלוסנבורג בבווריה. לפי עדויות של ניצולים הוא עבד שם בפרך, אך לא התלונן והמשיך לדקדק במצוות. בפסח האחרון, בשנת תש"ה (1945), נזהר מלאכול חמץ ושתה רק מים. דב ברל אובשיצר העיד שניסה לשכנע את הרב שמשום פיקוח נפש הוא חייב לאכול בכל זאת. על כך ענה הרב: יודע אני את הדין, אבל במחנה של אלפיים וחמש מאות יהודים לא ייתכן שלא יהיה יהודי אחד שלא ייזהר מאיסור חמץ, לכן אני מרגיש חובה לעצמי להיות אותו יהודי ששומר על איסור חמץ בפסח!
בחודש אייר תש"ה הובלו העצורים, והרב בתוכם, מערבה. הרכבת שנסע בה הופצצה על ידי בעלות הברית, ורסיס פצצה אחד פצע קשה את הרב שמשון. ב-ו' או ב-י"ג אייר הוא נפטר מפצעיו, ונקבר באויטינג שליד שוורצנפלד בגרמניה.
חיבורי השו"ת שלו נקברו בחורבות וורשה. תשובה אחת שרדה, בנושא "הצלת מאבד עצמו לדעת בשבת", והתפרסמה בכתב העת "תלפיות", חוברת א, עמ' י"ז.


מקורות:
  • אלה אזכרה, חלק ה.
  • וונדר מאיר – אנציקלופדיה לחכמי גליציה.
  • פרבשטיין אסתר – בסתר רעם.





  • לחצו כאן לאתר "רבנים שנספו בשואה" / מאת ד"ר פנינה מיזליש

    Claims Conference
    © כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016