זכור - אמונה בימי השואה

דמויות


א     ב     ג     ד     ה     ו     ז     ח     ט     י     כ     ל     מ     נ     ס     ע     פ     צ     ק     ר     ש     ת        


הרב דוד בורנשטיין – האדמו"ר מסוכצ'וב – ורשה


נולד ב ר"ח אלול תרל"ו (1876), בנאשלסק
נפטר ב ח' כסלו תש"ג (1942), בוורשה

מגדולי התורה ומגדולי האדמו"רים בפולין


הרב דוד נולד לאביו הרב שמואל בעל ה"שם משמואל". הוא היה נכדו של בעל ה"אבני נזר" ונינו של האדמו"ר מקוצק.
בנעוריו למד אצל סבו הגדול, וגם לאחר נישואיו (בגיל 15) נשאר ללמוד ואף התגורר בביתו של סבו. הוא היה שקדן עצום, ולא ביטל אף רגע אחד. מספרים שפעם כשכבה הנר בחצות ליל שבת, יצא לרחוב ולמד תחת הפנס עד עלות השחר. עוד בחיי סבו הספיק להתמנות לרבה של וישיגרוד, אך עד מהרה נאלץ לעזוב שם בגלל מחלוקת בקהילה ועבר לכהן כרבה של טומשוב, עד שאביו נפטר. אז הכתירו אותו לאדמו"ר השלישי לבית סוכצ'וב. הוא קבע את מושבו בלודז' וייסד ישיבה גדולה בשם "בית אברהם". הוא התפרסם עד מהרה כאחד מגדולי התורה וחשובי האדמו"רים. הִרבה לכתוב חידושי תורה, אבל רוב כתבי היד נשמדו בשואה, ורק אחדים מהם שרדו והודפסו על ידי חסידיו בשם "חסדי דוד". האדמו"ר היה פעיל גם בחיים הציבוריים. הוא נבחר למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ובשנת תרצ"ד נשא בוועידת אגודת ישראל בפולין נאום נלהב לחיזוק יישוב הארץ. הוא עצמו ביקר פעמיים בארץ, בשנים תרפ"ד ותרצ"ה. בביקורו הראשון אף רכש שטח אדמה וקרא לחסידיו לנהוג כמוהו ולרכוש קרקעות בארץ. לא פעם הביע את צערו על כך שאינו יכול להתיישב בארץ כי חסידיו אינם נותנים לו לעזוב.

בתקופת השואה
בר"ה ת"ש (1939) נכנסו הגרמנים ללודז'. כעבור זמן קצר נכנסו לביתו של האדמו"ר, היכו אותו וגזזו את זקנו, אך הוא נשאר במקומו והמשיך לעסוק בתורה. כאשר גברה הסכנה לחייו, הבריחו אותו חסידיו על ידי הלבשתו בבגדים אחרים וציודו בניירות מזויפים. הוא הגיע בחשאי לוורשה והסתתר בביתו של אחד מחסידיו. הוא התחיל לעבוד בחברה הגרמנית קאהן את הלר, ואחר כך עבר למפעלי המלאכה של שולץ בניהולו של אברהם הגדול. הוא נאלץ לעבוד בתנאים קשים וסבל רבות מהעיסוק בעורות ומהרעב, אבל תוך כדי כך פעל למען אחיו בגטו. לפני ראש השנה תש"א הוציא קול קורא מודפס שכלל דברי התחזקות והתעוררות לתשובה. הוא היה גם הראשון שהזעיק את תושבי הגטו, וקרא לאסיפת רבנים בחודש תמוז תש"ב (1942) שתזהיר מפני הסכנה המרחפת על כל היהודים בגטו.
לביתו הגיעו גדולי תורה שחיפשו מילות עידוד ונחמה, ובהשראתו פעלו קבוצות של לומדי תורה ששמעו שיעורים מהרב אברהם ויינברג ומהרב אריה פרומר מקוזיגלוב. תלמידו, הרב אהרונסון, מספר כי רבו הצדיק עליו את הדין באמרו כי בזמן שהיה אפשר לשבת בגולה הוא לא זכה לעלות לארץ, ועכשו כשהחיים בגולה בסכנה כלום הוא זכאי לעלות? האדמו"ר הרב דוד נפטר בח' בכסלו תש"ג (1943) מרוב סבל ורעב, וזכה להיקבר בקבר ישראל בוורשה. אבל כיוון שלא הקימו מצבה, קשה לאתר את מקום הקבר. בלווייתו השתתף קהל רב שאיבד את קברניטו.

מקורות:
  • אונגר מנשה – אדמו"רים שנספו בשואה.
  • אלה אזכרה – חלק א.
  • ספר "היכל קוצק".
  • פרבשטיין אסתר – בסתר רעם.





  • לחצו כאן לאתר "רבנים שנספו בשואה" / מאת ד"ר פנינה מיזליש

    Claims Conference
    © כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016