זכור - אמונה בימי השואה

דמויות


א     ב     ג     ד     ה     ו     ז     ח     ט     י     כ     ל     מ     נ     ס     ע     פ     צ     ק     ר     ש     ת        


רבי שמואל שלמה ליינר – האדמו"ר מראדזיין (פולין)


נולד ב י"ח שבט תרס"ט (1909)
נרצח ב מחצית שנייה של חודש מאי 1942, תש"ב, בוולאדובה, פולין

ראש ישיבה, אדמו"ר ומנהיג


נולד בתרס"ט לאביו האדמו"ר ר' מרדכי יוסף אליעזר, בעל "תפארת יוסף". סבו, ר' גרשון חנוך, נודע כמחדש ה"תכלת" בציצית. סב סבו היה רבי מרדכי יוסף מאיזביצא, בעל "מי השילוח". רבו האחרון היה ר' דוד טייבלום מביקא. בשנת תרפ"ט, בהיותו בן 20, הוכתר לאדמו"ר מראדזין, אבל בכל זאת המשיך עוד לשבת בוורשה כ- 5 שנים. כאן דרשו רבים בעצתו והפכו למעריציו. בשנת תרצ"ד עבר לראדזין, וייסד ישיבה בשם "יסוד ישרים". חלק מביתו הפך לפנימיה לבחורים, והמסירות שלו לתלמידיו הייתה לשם דבר. הוא גרר בעצמו מיטות בשביל בחורים, פיקח על איכות האוכל במטבח ודאג לכל פרט גם בשטח הגשמי. בישיבתו למדו כמאתיים בחורים, ביניהם עילויים מופלגים. תוך כדי כך המשיך להפיץ את רעיון "התכלת" של סבו, והרבה לפעול למען החינוך התורני בכל המדינה. הוא נדד על פני ערים רחוקות כדי לייסד תלמודי תורה לבנים, ובתי ספר של בית יעקב לבנות. שבועות מועטים לפני פרוץ המלחמה נפגש עם ר' אלכסנדר זושא פרידמן, מראשי החינוך התורני בפולין, ופרש לפניו תכנית מקיפה לתגבור החינוך התורני בפולין.

תקופת השואה
שבועיים לפני פרוץ המלחמה, מתוך אחריות לתלמידיו, החליט בלב כבד לפזר את הישיבה, לא לפני שדאג שכל תלמיד יגיע לביתו בשלום. בפרוץ המלחמה הפך ביתו-ישיבתו לאכסניה חמה לפליטים. כאן הם קיבלו אוכל, לינה ודברי עידוד. גם במצב זה עשה את העבודה בעצמו. פעילותו נודעה לגרמנים, וברגע האחרון ממש עלה בידו לברוח לוולאדובה עם אשתו ועם חמשת ילדיו. בוולאדובה עמד האדמו"ר על מזימותיהם של הגרמנים. הוא ניסה לשכנע במה שהיה ברור לו, כי הגרמנים אינם שולחים לעבודה אלא להשמדה. הוא לא נמנע מלהתקיף את היודנראט על שיתוף הפעולה עם הגרמנים. הוא התנגד בתוקף שימסרו להם רשימות, ואף קרא לאנשים לצאת ליערות ולהתנגד בכח על ידי פיצוץ גשרים ורכבות.

הוא עצמו היה מוכן לצאת בראש 50 איש ולהילחם בגרמנים. לאחר שלא הצליח לגייס את האנשים, התאכזב קשות והכריז על צום של שלושה ימים. קריאתו למלחמה בגרמנים הגיעה גם לוורשה, וישנן עדויות שהוא הסתובב בכמה גטאות כדי לשכנע בצדקת דרכו. בינתיים נעשו מספר ניסיונות להציל אותו, ואף נשלחו כספים לשם כך. אולם לא ברור אם הכספים הגיעו, ולא ברור מדוע לא הצליחו להצילו. מה שברור שבשלב מסוים הוא עצמו לא הסכים לעזוב את וולאדובה. בכסף שנשלח להצלתו השתמש לקבורת מתים שנזרקו מהקרונות בדרכם למחנות המוות.

המשורר יצחק קצנלסון מוסיף פרטים בשירו על הרבי מרדזין. הוא מתאר שהאדמו"ר התחפש לאיכר, יצא עם שק כסף אל האיכרים בסביבה והבטיח סכומים של כסף למי שיביא לו גופות של יהודים לקבורה. לא ברור אם פרטים אלו תאמו את המציאות, או שיש כאן רק תיאור ספרותי.

מותו של האדמו"ר
ישנן גרסאות אחדות כיצד נרצח הרבי. לפי גרסת "ידיעות" – עיתון מחתרתי של "דרור" (2 ביוני 42) הצביע צעיר יהודי, שנחקר היכן הרבי, על עצמו כדי להציל את הרבי. הוא נורה במקום, ולאחר מכן ירו גם ברבי. זה היה במחצית השנייה של חודש מאי 42.
גרסה אחרת: שמשו של הרבי התייצב להריגה במקום הרבי, והגרמנים הרגו אותו במקום. כשנודע לרבי שהשמש שלו נהרג במקומו, הלך והתייצב לפני הגרמנים, לאחר שטבל במקווה, לבש טלית וקיטל ואמר ברכת קידוש השם.
גרסה שלישית (בעיתון פורוורטס): כשהגרמנים עינו את האדמו"ר הוא הסתכל בפניהם וחייך בלי להוציא הגה. הגרמנים ריכזו את כל בני הקהילה, ותלו את האדמו"ר לנגד עיניהם. שלושה ימים נשאר תלוי, עד שכמה צעירים חירפו את נפשם, הורידו את גופתו והביאוהו לקבר ישראל ובכך עשו עמו חסד אחרון.

מקורות:
  • אלה אזכרה, כרך ה.
  • פוקס אברהם – השואה במקורות הרבניים.
  • פרנקל איסר – יחידי סגולה.
  • קצנלסון יצחק – השיר על הרבי מראדזיין.
  • שרגאי ש.ז. – בנתיבי החסידות איזביצא ראדזיין, כרך שני.





  • לחצו כאן לאתר "רבנים שנספו בשואה" / מאת ד"ר פנינה מיזליש

    Claims Conference
    © כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016